פסק-דין בתיק ה"פ 377/05

1.         עניינה של תובענה זו - כמו גם של ה"פ 1292/04, המאוחדת עמה - בשאלה דין הריבית             על כספים אשר הופקדו בשעתו על ידי המבקש - הבנק לפיתוח התעשייה בישראל בע"מ         (להלן: " הבנק" ו/או " בנק לפיתוח") - בפיקדון צמית אצל המשיב 1 (להלן: " משרד האוצר"). יצוין כי הכספים הופקדו במשרד האוצר מכוח הסכמים שונים שנערכו בין אותם צדדים.

צדדים נוספים לתובענה זו הינם המשיבים 38-2 (להלן: " קופות הגמל") - אשר הינם המבקשים ב ה"פ 1292/04 (בה הבנק הוא המשיב היחידי), שאף להם טענות ביחס לריבית הנ"ל              ולשימושים שיש לעשות בה.

2.         בהתאם לטענות הצדדים, כפי שיפורטו להלן - ובהמשך להחלטת כב' השופטת רנה משל, שהתובענות המאוחדות נשמעו בתחילה לפניה ( ישיבת בית המשפט מיום 23.3.2006,                      עמ' 3 לפרוטוקול) - פסק דין זה ידון בעניינה של ה"פ 377/05, בלבד, למרות איחוד התובענות.

3.         הסעד המבוקש בתובענה זו הוא מתן צו הצהרתי לפיו הריבית על הכספים שהופקדו               על ידי המבקש בפיקדון צמית אצל משרד האוצר, מכוח ההסכמים ביניהם, נצברת לטובת הבנק -                    כל עוד לא מחולק דיבידנד על ו/או בקשר למניות הקשורות באותם הסכמים.                                

הגיון הדברים - על פי המבקש - הוא שאם יכריז הבנק בעתיד על חלוקת דיבידנד, כי אז                תשולם הריבית הנצברת כנגד תשלום דיבידנד נצבר בפיגור; ואם יכנס הבנק להליכי פירוק,  תועבר הריבית הנצברת לקופת הפירוק של הבנק.

רקע עובדתי

4.         השתלשלות האירועים הקודמת להגשת תובענה זו - אם כי לא פרשנותם המשפטית               של המסמכים הנזכרים בה - מוסכמת על הצדדים.

ואלה הם האירועים הרלוונטיים לענייננו :

א.      במהלך שנות השישים הנפיק הבנק סוגים שונים של מניות בכורה, ובהן:                 מניות מסוג ג', גג' ו-גג'1 - שהינן מניות בכורה צוברות דיבידנד מצטבר בשיעור שנתי              של 6% צמוד לדולר ומשתתפות ברווחים (להלן, ביחד: " מניות ג'"); וכן מניות           מסוג ד' - שהינן מניות בכורה צוברות דיבידנד מצטבר בשיעור שנתי של 7.5%             צמוד לדולר וניתנות לפדיון, שאינן משתתפות ברווחים (מניות מסוג ד', ביחד עם מניות מסוג דד' - אשר הונפקו על ידי הבנק באותם תנאים, אך במועד מאוחר - יכונו להלן: " מניות ד'"). מניות ג' ומניות ד' יכונו להלן, ביחד: " מניות הבכורה".

ב.      בשנת 1967 החליטה הממשלה על הקטנה רטרואקטיבית של שיעורי ההצמדה               בגין הלוואות מסוימות שהעמיד הבנק, ועל ביטול תנאי ההצמדה ו/או הקטנת                 שיעורי הריבית על הלוואות אחרות - על מנת להיטיב עם ציבור התעשיינים,                אשר לו הוענקו הלוואות הבנק.

ג.        הואיל ובעקבות כך צומצמו המשאבים של הבנק לתשלום הפרשי הצמדה על דיבידנדים            והחזר ההון - בין היתר, בגין מניות הבכורה שהונפקו עד אותה עת - שלח,                       ביום 24.4.1968, שר האוצר דאז מכתב לבנק בו התחייב בשם הממשלה להעניק לבנק                מדי פעם בפעם כספים לכיסוי הפרשי ההצמדה בקשר עם ולגבי המניות הצמודות                של הבנק ותשלומי הדיבידנדים, לרבות דיבידנד בעת פירוק, לאוחזים באותן מניות.              כמו כן, התחייבה הממשלה להעניק לבנק כספים לכיסוי הפרשי ההצמדה                         כחלק מהחזר הון בעת פדיון או בעת פירוק " במידת הצורך". העתק המכתב הנ"ל (להלן: " מכתב שר האוצר") צורף נספח ב' לכתב התובענה.

ד.      ביום 11.2.1969 נשלח לבנק מכתב מתקן, לפיו יש למחוק את המילים " במידת הצורך", ממכתב שר האוצר. העתק המכתב הנ"ל (להלן: " המכתב המתקן") צורף נספח ג'               לכתב התובענה.

ה.      ביום 29.7.1979, עובר להנפקת מניות מסוג דד', נחתם הסכם בין הבנק                         לבין משרד האוצר. עיקרי ההסכם הנ"ל (להלן: " הסכם 1979" - צורף נספח ו'                   לכתב התובענה) הם כדלקמן:

1.       תמורת ההנפקות תופקד בפיקדונות דולריים במשרד האוצר.

2.       קרן הפיקדון הדולרית תוחזר לבנק, לפי דרישתו, בעת פדיון המניות מסוג דד'            או בעת פירוק הבנק.

3.       הממשלה תשלם לבנק ריבית שנתית בדולרים על הפיקדון, בשיעור כזה             ובאופן מגולם, כך שלאחר תשלום מסים והיטלים תיוותר בידי הבנק ריבית נטו בשיעור של 7.5% על המניות.

4.      " ריבית נטו זו תשולם על ידינו [על ידי הממשלה - נ.א.] לכם [לבנק - נ.א.]                מדי כל שלושה חודשים במועדים בהם תכריזו על תשלומי דיבידנד על מניות הבכורה דד', כפי שייקבע על ידיכם" ( פסקה שנייה לסעיף 10 להסכם 1979).

ו.        ביום 8.9.1981 - למעלה מעשור לאחר מכתב שר האוצר, ובהמשך לו -                                נחתם בין הצדדים הסכם המתייחס למניות הבכורה, למעט מניות דד' (שעניינן,               כאמור לעיל, הוסדר בנפרד). עיקרי ההסכם הנ"ל (להלן: " הסכם 1981" - צורף נספח ד' לכתב התובענה) הם כדלקמן:

1.       סך השווה לערך הנומינאלי של כספי תמורת הנפקת מניות הבכורה יופקד            (בשבע מנות שנתיות החל בשנת 1981 וכלה בשנת 1987, כולל) בפיקדון צמית במשרד האוצר.